מתים" על העבודה"

1st of September

רובנו, התרגלנו לאהוב את העבודה שלנו. אבל האם העבודה שלנו אוהבת אותנו בחזרה? מתברר שישנה רשימה של מקצועות, שמסכנים את הבריאות של העובדים בהם בשל החשיפות הכימיות בהן, וזאת לפעמים מבלי ידיעתם. נגרים בנגרייה למשל, חשופים לאבק עץ, ואבק עץ הוגדר כמסרטן וודאי לאדם. ציירים, חשופים לממסים כדוגמת בנזן, וזה מעלה את הסיכון לסרטן מסוג לוקמיה. גם מתדלקים בתחנות הדלק, חשופים לאותו הבנזן. עובדי מעבדה, חשופים לממסים שונים, חלקם מעלים סיכון לסרטן. אנשים שמפעילים מכונות הדפסה בדפוס האופסט מצויים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס. גם מדבירים וגנני נוף, חשופים לחומרי הדברה ומצויים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. עוד קבוצה של עובדים החשופה לקוקטייל של חומרים רעילים, הם הספרים. אבל גם מקצועות הצווארון הלבן, אינם חפים מתחלואה. למשל אפילו רופאים אורטופדים, שהם גאוות האם היהודיה, אשר מייצרים מפרקים מפולימרים אקריליים בניתוחים, חשופים דרך עיסוקם זה לתמותה יתרה מסרטן בהשוואה לרופאים מנתחים שאינם בונים תחליפי מפרק. אז האם קיים מקצוע בטוח? לוקח כמה עשרות שנים לבודד חומרים מסוכנים, לעקוב אחריהם ולזהות בוודאות האם הם נחשבים לחשיפות מסוכנות. ברגע שאלו מוגדרים כמסוכנים, מוחלפים חומרים מסוכנים בחומרים שטרם הוכח שהם מסוכנים...אז מה המסקנה? שהאמא היהודיה לא תמיד יודעת מה טוב לבן שלה. האייטם הבא מתייחס לסימנים שכן מלמדים מה טוב לנו. 

 

על חושים ועקרון הזהירות המונעת

September 1st 2013

מיהם חשיפות שמסוכנות לנו? האם צריך לחכות עד שחומר יוגדר כ"מסרטן וודאי מדרג 1", או שמא יש לפעול לפני כן לצמצום חשיפות בסביבה ובתעסוקה, על בסיס עקרון הזהירות המונעת? 

המסר שלי במאמר זה, הוא שלא צריך להיות פרופסור כדי לזהות חשיפות מסוכנות. הגוף שלנו למד לאורך האבולוציה להתרחק מחומרים מסוכנים. למשל, אם תעברו ליד כביש שנסלל ובו "מבשלים" זפת, הליך שיוצר PAH's, משפחה של תרכובות שחלקן מסרטנות, הגוף שלכם ידע לומר לכם להתרחק בנימוס... חשיפה אחרת שכולכם מכירים, היא ריח מתכות באזור בו מלחימים גדרות או אתרי בנייה. גם את החשיפה הזו, שהתבררה עם השנים להיות מזיקה ללב, ואף עשויה לגרום לסרטן, הגוף שלנו יודע לזהות כצרה צרורה. 

ואתן הנשים, אם ביקרתן אי פעם אצל בונות הציפורניים באקריל, לא הצטרכתן תואר בבריאות הציבור בשביל להריח שהליך הבנייה אינו יפה לבריאות. אז כשהחושים שלכם מתריעים... תקשיבו להם. 

עבור החשיפות שתיארתי, ניתן למצוא ספרות מפוארת על הנזקים מהן. אבל הגוף שלכם הבין את הסכנה גם לבד,  והתריע. לכן, צריך רק להקשיב, ולהתרחק עד כמה שניתן מחשיפות שהגוף אינו מחבב. 

אבל לפעמים, אנחנו מתחכמים לגוף. וממשיכים בחשיפה שהגוף סימן לנו להפסיק. או אז, מתחילים להגיע "עונשים": הרמזים הנחמדים האלו באים בצורת אקזמות, אלרגיות בעור, פריחות, התקפי קוצר נשימה. כשעדיין איננו מקשיבים, לסימפטומים, שהם למעשה רק איתותים ואזהרות, יכולות להתפתח מחלות אחרות, ובראשן הסרטן.

מסרטנים וודאיים לאדם,קבוצה מספר 1

(לפי הדירוג של IARC)

אילו חומרים מסוכנים לנו ועשויים להעלות את הסיכון לסרטן אצלינו? התשובה לשאלה הזו ניתנת על ידי גוף הקרוי "הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן". גוף זה, שאינו חף משיקולים פוליטיים, מגדיר אחת לכמה שנים מיהם אותם המזהמים אשר מעלים את הסיכון לסרטן (מסרטנים וודאיים). עבור מזהמים בקבוצה 1, ישנן מספיק ראיות כי החשיפה אליהם עשויה לגרום לסרטן. ומה על חומרים אחרים? לרשימה זו לא נכנסו החומרים שרק חשודים כמסרטנים. בקבוצות האחרות, 2א ו2ב, מקוטלגים חומרים אחרים שחשודים כמסרטנים אבל עדיין עומדת מגבלה בפני הוכחת הקשר שלהם לסרטן, ואין מספיק מידע כדי להכריע. למשל, מגבלה כזו היא אם הקשר הוכח רק בחיות ולא בבני אדם. 

מובן שתהליך הקיטלוג בין הקבוצות 1,2 ו-3 מצוי כל הזמן בשינויים ונתון לעדכונים. כלומר, באם נחשפתם לחומר שאינו נחשב כיום למסרטן ודאי בקבוצה 1, יתכן שתמצאו אותו בקבוצה זו עוד עשור שנים, אז יאסף יותר חומר אפידמיולוגי תומך. 

אז מיהם אותם החומרים שבוודאות קשורים לעליה בסיכון לחלות בסרטן? הרשימה המצורפת כאן באנגלית, עונה על השאלה. נא לשים לב שבקבוצה הוודאית נכללים רק מי שכתוב מימינו ,1".

אז למה בכלל זה מעניין אותנו? אנו חשופים ביום יום שלנו, דרך זיהום הסביבה, או דרך חשיפות בתעסוקה, למזהמים רבים שידוע כי הינם מסרטנים וודאיים לאדם. כדי להתמודד עם בעיה זו, אנו חייבים לדעת קודם כל על קיומם ועל הסיכון בהם. למשל, עובדי מעבדות ביולוגיות, עשויים להיחשף תוך עיסוקם לשני חומרים שנחשבים מסרטנים וודאיים (1) שהם בנזן, ופורמאלדהיד. אבל לא רק בתעסוקה נחשפים לבנזן. גם אנשים המתגוררים בסמוך למתקני זיקוק נפט או מכלי אחסון, עשויים להחשף לבנזן כתוצאה מפליטות לא מוקדיות. עוד יכול להפלט בנזן משריפה דלקים. מלבד בנזן, קיימים עוד מזהמים בתעסוקה או בסביבה שעשויים "להביא לנו אותה"בסרטן: בנזידין (תעשיית הצבעים), פורמאלדהיד (מצוי בסביבה לצד פעילויות תעשייתיות שונות, תעשית ריהוט וכו'), אזבסט (קשור בסרטן הריאה, בסרטן המעי הגס), 1,3, בוטאדיאן (בתי זיקוק, תחנות מרכזיות, פליטות מנועים וכו'), אתילן אוקסיד (משמש לחיטוי בבתי החולים), תרכובות ניקל, תרכובות כרום 6. קדמיום. הלוואי והרשימה היתה מסתיימת כאן, אך היא עוד ארוכה !

לא תמיד העובדים מודעים כלל לסוגיה  של החומרים להם הם נחשפים. כעת משיש בידכם כלי לבדוק יותר לעומק את חשיפותיכם בסביבה ובתעסוקה, היכנסו לרשימה ובידקו אם החומרים שאתם חשופים אליהם מדי יום, עשויים להזיק לבריאותכם? התרופה הטובה ביותר, היא מניעה. 

איפה לגור..איך זיהום סביבתי ואנחנו נפגשים במקומות הכי לא צפויים

Text.

 הגיע היום בו אתם רוצים להקים בית. אבל איפה מקימים בית קבע? יחד עם שיקולים כמו המיקום של סבתא, מיקום בתי הספר הגנים והמכולת יותר ויותר זוגות צעירים מבינים שהפרמטר הסביבתי חשוב לא פחות. פחות אנשים מוכנים לקנות דירה כשלידה מטרדים סביבתיים שונים, מתוך מודעות הולכת וגוברת לנזקי הבריאות של הזיהום הסביבתי.  

אז מה הקריטריונים לרכש טוב של דירה? צריך לזכור שלא מספיק מראה עיניים. גם מקומות יפים מאוד יכולים להיות מזוהמים וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. 

בעוד שערים מסויימות בישראל זוכות לכותרת כמו "עיר מזוהמת", כדוגמת חיפה, ותל אביב, הרי שמתחבאות להן ערים אחרות, "ירוקות" כביכול, מבהיקות בתדמית "נקייה" שלימים מתבררת ככזב. ישובים חשודים הם כאלו שמצויים בטווח השפעה של גורמים מזהמים, תעשייתים או פיראטיים. מוקדי זיהום אלו כתלות בחומרים הנפלטים מהם עשויים להוות מטרד בריאותי בטווח הקצר והארוך. חשוב לדעת: לא המראה של מתקן תעשייתי הוא זה שקובע אם סביבת המקום מזוהמת. הגורמים העיקריים הקובעים הם: מה התהליך שנעשה במתקן, אילו חומרים נפלטים ממנו מהארובות, אילו חומרים נפלטים שלא מהארובות, אלא מחיבורים בצינורות המפעל או ממכלי אחסון (פליטות לא מוקדיות), ועוד. לא תמיד מקור הזיהום הוא מתקן תעשייתי, לעתים מקור זיהום מטריד ביותר הוא אתר לשריפת פסולת, אליו מובאת פסולת לשריפה. כשפסולת כזו מכילה בה פלסטיקים, ציוד אלקטרוני ישן, ועוד,  נוצרים מזהמים עמידים ורעילים אשר יגיעו גם אלינו דרך האוויר או שרשרת המזון. 

 

אז איך נדע איך לבחור מקום לגור בו? בדף המידע בלינק זה, באתר הקואליציה לבריאות הציבור, ריכזתי בעבר כמה מקורות מידע טובים וכמותיים על זיהום סביבתי, בעיקר עבור חדרה וצפונה. מקורות אלו אינם כוללים שריפות של פסולת וגזם, מתקנים מזהמים חדשים שהוקמו בשנים האחרונות, ועוד. באופן כללי, כלל האצבע הראשון הוא לשאוף להתרחק מעל לשני ק"מ ממקורות פליטה של תרכובות אורגניות נדיפות, חלקיקים, PAH's  ואחרים. כלל זה לא תמיד מדויק, כי לפי התנאים של הרוח והארובות זיהום יכול להגיע גם עשרות קילומטרים רחוק יותר.  באם ניתן, יש לערוך הדמיית פיזור מזהמים ממקורות הזיהום שעשויים להשפיע

 

בגדול, תחנות כח, מפעלי פטרוכימיה, פלסטיקה ומתכת, ומפעלים לייצור חומרי הדברה מצויים בסקטורים הידועים כמזהמים יותר לאוויר. על מקורות הזיהום התעשייתיים ניתן להוסיף מקורות תחבורתיים: תחנות  אוטובוסים מרכזיות, תחנות דלק, מרכזי תחבורה ראשיים, תחנות רכבת. דרכים ראשיות. 

גם יישובים חקלאיים יכולים לסבול ממטרדי סביבה: באזורים חקלאיים עשוי להתקיים ריסוס מן האוויר של גידולים. ריסוסים אלו עשויים להוות סכנה לבריאות, לפי רעילות החומר המרוסס. 

וזאת עוד מבלי לדון בנושא קרינה ממתקני חשמל, אנטנות סלולאריות, ואחרים...

 

התייאשתם והגעתם למדבר? גם שם תמצאו זיהום.... המטמנות של פסולת מסוכנת נמצאות שם: אפעה, ורמת חובב...שלא לדבר על פארקים תעשייתיים ופליטותיהם... אפילו במדינות אחרות לא הכל מושלם , בקנדה, בלגיה, ארה"ב, שוודיה, אפשר למצוא נפות מזוהמיות יותר בשל פעילות תעשייתית של כריית מחצבים, מפעלי נייר וכו'. 

 

כלל האצבע השני, הוא לנסות ולברר מה מצב הילדים בישוב. ילדים הם הברומטר הכי טוב למצב הסביבתי. ישוב שבו הרבה ילדים באופן יחסי סובלים מברונכיטיס, התקפי אסתמה שלא בעונת הפריחה, דלקות ריאות, דלקות אוזניים וגרון  הוא ישוב שלא באמת תרצו לגור בו, יפה ככל שייראה. הדרך לברר את זה, היא בגן הילדים המקומי...

 

כלל האצבע השלישי, הוא לבקר במקום המגורים בשעות הבוקר המוקדמות והלילה, עדיף בסתיו. בלילה - כי לעיתים דווקא אז, פולטים מתקנים תעשייה סמוכים יותר זיהום, או שדווקא אז נעשות שריפות פיראטיות, כשאיש לא רואה. בבוקר המוקדם - כי אז עשויים להתבצע ריסוסים של חומרי הדברה. 

בסתיו - כי אז קורה לעתים קרובות אינוורסיה, תופעה שמשאירה את המזהמים קרוב לקרקע, ואז קל יותר לראות בעין מה מצב הזיהום. זה פחות כמותי ומדויק מאשר המידע בלינק שלעיל, אבל גם זו אינדיקציה שאפשר ללמוד ממנה לא מעט. 

 

כלל אצבע רביעי - לכל מקום יפה, יש תוכניות פחות יפות. אחת הכתובות לברר בהן על עתיד ביתכם, היא תוכניות שמופקדות למשרד התכנון והבניה...יתכן ותקנו בית נפלא במושב, במיטב כספכם, כדי לגלות, שבעוד שנה יקימו משרפה אזורית עבור כל הפסולת הביתית של העיר הסמוכה.  

 

לסיכום, התעלמות, לא פותרת בעיות. במדינה צפופה כישראל, בה מתבצעות פעילויות רבות בשטח קטן, הסיכוי לקנות נכס ולגלות שהוא גובל במטרד סביבתי לאוויר למים או לקרקע, הוא די גבוה. מצד שני, לפעמים, צריך לנהל את הסיכונים ולבחור את המקום שלפי בדיקה מושכלת התברר כהכי פחות מסוכן. 

חשיפה תעסוקתית לחומר ההדברה "גליפוסאט" (ראונדאפ) והקשר לעיניים אדומות וגירויים באף, פה ואוזניים

August 2013

באחד הימים, יצא לי לבקר מכר שהוא חקלאי. הוא שאל אותי, אם יש קשר בין זה שהוא מרסס בחומרי הדברה ולכך שיש לו גירוד באוזניים כל הזמן? בנוסף, הוא סובל מעיניים אדומות. מתברר ששתי הבעיות האלו הובילו אותו לרופאים שונים, ואף לא אחד פתר את הבעיה. מובן, שאף רופא לא שאל לעיסוקו...

 

החלטתי לבדוק האם יש קשר בין הסימפטומים שהוא סובל מהם ולבין החשיפה? הלכנו אל ארון חומרי ההדברה בחצרו. גיליתי שחומר עיקרי אליו הוא חשוף, הוא קוטל עשבים מסוג :

N-(phosphonomethyl)glycine.  כשחקרתי חומר זה, גיליתי שלתרכובת הזו עם השם המפלצתי, יש שם ידידותי ומוכר יותר: "גליפוסאט" Glyphosate. לא נדהמתי כאשר גיליתי, שגליפוסאט, ידוע בתור חומר שמגרה את העיניים וגורם להן לדלקת קבועה שנקראת: conjunctivitis מחלת עיניים שנראית בדיוק כמו עיניו האדמומיות של המכר... הגליפוסאט מתברר, ידוע גם כגורם לגירויים, אבל לא די בכך. גליפוסאט נמצא קשור במומים מולדים של עוברים של כמה בע"ח. כשהמשכתי לקרוא, השם גליפוסאט הזכיר לי עוד דברים...

 

נזכרתי שהוא גם נמצא קשור בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין באחד המחקרים שקראתי בעבר. במחקר שמסכם שני מחקרי אורך (Hardell L. et al 2002) נמצא שהוא מעלה את הסיכון לחלות בשני סוגי סרטן: לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה מסוג hairy cell פי 3! התוצאה הזו מובהקת (לקריאה נוספת).

 

הקשר לסימפטומים שלו נמצא. עודדתי את המכר, והצעתי לו לנסות להפחית את החשיפה, או לחילופין להיות במעקב רופא צמוד. 

כתמיד, עלתה בי השאלה: לכמה עוד אנשים נאמר שיש להם עיניים אדומות בגלל השמש, בעוד שהם ממשיכים להיחשף לגליפוסאט? ומה על אלו שאולי חלו בסרטן בשל חשיפתם? 

הקשר בין לייזר לסרטן המעי הגס

Auagust, 2013

באחד הימים, אירע מקרה אצל עובדת בחנות של שלטים... העובדת חלתה בסרטן המעי הגס, אחרי שנים של עבודה של חריטה בלייזר בחנות. מה הקשר בין לייזר לסרטן במעיים? המקרה נראה אבוד. הזמן עבר, והקשר לא התבהר, אפילו כשפקדה את משרדיהם של כמה וכמה רופאים תעסוקתיים. ואז - היא הגיעה אליי. 

 

הסקרנות במקרה כל כך מעניין, הביאה אותי להתחיל מחקר ארוך ומייגע. לא אלעה אתכם. אתן לכם את השורה הסופית: במקום עובדת בחנות, הגברת הנחמדה שלנו, היתה למעשה פועל יצור בכמה פסי יצור של מפעלי כימיקלים: פס יצור של גומי, פס יצור של פרספקס, פס יצור של פולימרים ועוד. הייתם מאמינים? אני בטוחה שלו היתה הגברת מבינה את המשמעות האפידמיולוגית של חשיפתה התעסוקתית, היתה בורחת מהעבודה כל עוד נשמתה בה....

מהסקר שערכתי, מתברר, כי בעת החריטה בלייזר, השתחררו החוצה מהחומר המוקרן כל המרכיבים שלו. אפשט עבורכם: אם תקרינו "עוגת שוקולד" תקבלו ממנה: ביצים, סוכר, קמח, אבקת אפייה, שוקולד ותמצית וניל. כך גם עם החומרים אותם הקרינה הגברת: כאשר היא הקרינה פרספקס, היא נחשפה לרכיביו השונים. 

כשהבנתי שהשאלה היא לא האם ה"עוגה" מסרטנת, אלא האם רכיביה מסרטנים? התשובות הגיעו במהרה. אחד אחרי השני נמצאו ב"עוגות" השונות אותן הקרינה רכיבים אשר קשורים לסרטן המעי הגס. לא רכיב אחד, לא שניים. אולי עשרה. אז פלא שהבחורה חלתה בגיל 30 , בלי רקע גנטי, במחלה שנחשבת נדירה? 

בנזן ולוקמיה

August 2013

בנזן הוא אחד מרשימה של חומרים אשר הוכרו כמסרטנים וודאיים לאדם על ידי הסוכנות הבינלאומית לרישום סרטן. מה הכוונה? שמומחים קבעו כי אין ספק שהחומר הזה מסוגל לגרום לסרטן בבני אדם. החשיפה לבנזן מתרחשת בכמה מרחבים תעסוקתיים: בעבודה עם ממסים במעבדות רפואיות, בעבודה בתחנות דלק, בעבודה בבתי זיקוק ומתקנים פטרוכימיים, בעבודה ליד מיכלי דלק. 

בסביבה, תיתכן גם כן החשיפה לבנזן, בקרבת בתי זיקוק, בקרבת תעשיות פטרוכימיות, תחנות דלק מיכלים לאחסון נפט ועוד. 

 

לא תמיד העובדים או השכנים מודעים לעובדת היותם חשופים לחומר זה, ולחומרת החשיפה. אך כשהמחלות מגיעות, מתחילה הדאגה. איך מבררים האם מחלה הגיעה על רקע החשיפה לבנזן? כל מקרה לגופו. 

 

Please reload